"משפט הטבע", או "המשפט הטבעי" שממנו נגזר גם "הצדק הטבעי" – מקובל במשפט האנגלי ובשיטות משפט אחרות שנסמכות עליו, ולפיכך מצופה ונכון היה לייחד לו מקום גם בשיטתנו.
במשפט המודרני מהווים הצדק הטבעי והמשפט הטבעי בסיס לחובת ההתנהלות באופן הוגן במערכת המשפט והם מקבלים ביטוי בשורה של כללים טכניים שהוטמעו בתוך כללי המשפט והשיפוט.
על פי משפט הטבע, ראוי שהתוצאה המשפטית תינתן בהלימה לעקרונות מוסריים אובייקטיביים "טבעיים", אוניברסליים. אלו הם הכללים שמהווים את הבסיס האתי והמוסרי של המשפט. כללי הצדק לעומת זאת, אינם עוסקים בתוצאה המשפטית אלא בהליך המשפטי. אף על פי כן יש בין השניים קשר. על פי כללי הצדק הטבעי הליך שמפר את הכללים אינו הליך הוגן, ואינו הליך שיוכל להגיע לחקר האמת. מכיוון שכך, הרי שמקום שבו ההליך פסול, התוצאה בטלה מאליה.
המאמר סוקר את העקרונות הבסיסיים של "המשפט הטבעי" ו"הצדק הטבעי".
