רקע
ניהול המרחב הכפרי הינו נושא מורכב הכולל בתוכו טווח רחב של נושאים הקשורים לפיתוח דמוגרפי, חקלאי, כלכלי, חברתי וסביבתי גם יחד. ממשלת ישראל לדורותיה הכריזה לא אחת על הצורך בחיזוק המרחב הכפרי והפריפריה בהיותו משרת שורה של מטרות לאומיות, בכללם ההיבט הלאומי-אסטרטגי-ביטחוני; פיזור אוכלוסין, יישוב אזורי ספר, פיתוח החקלאות, שמירה על הקרקע ועל השטחים הפתוחים ועוד.
וועדות ציבוריות רבות מונו לבחינת הנושא – אך המלצותיהן לא יושמו, הן בשל העדר תכנית הוליסטית והן בשל שורה של חסמים משפטיים, תכנוניים ומנהלתיים שמונעים למעשה את מימוש מדיניות הממשלה. לאחר ניתוח החסמים ולימוד מעמיק של הנעשה במדינות המפותחות חיברה דשא תכנית מקיפה לפיתוח המרחב הכפרי. התכנית מתייחסת לשורה של היבטים לרבות נושא המגורים, התעסוקה והפיתוח הכלכלי במרחב הכפרי:
פרק הדיור בתכנית בא לתת מענה מיידי ובהיקפים גדולים של בניה למגורים בכל אזורי הארץ עם עדיפות לפריפריה. כל זאת, תוך מימוש מדיניות הממשלה לפיזור אוכלוסין, פיתוח כלכלי מואץ וחיזוק הנגב והגליל. התכנית היא בת 5 מהלכים.
פרק המזון והחקלאות בתכנית כולל הוראות המבטיחות את המשך הייצור החקלאי בישראל להבטחת ביטחון המזון של אזרחי המדינה, הוא צפוי להוזיל באופן ניכר את מחירי סל המזון מתוצרת חקלאית
לצד אלה, כוללת התכנית הוראות ומנגנונים לפיתוח מואץ בעיירות וביישובי במרחב הכפרי בפריפריה על מנת לאפשר גידול אוכלוסייה בישובים אלה. הפיתוח המואץ יעשה בין היתר ע"י עידוד ופיתוח מקורות תעסוקה, הרחבה ותוספת אזורי תעשיה ועידוד העסקים הקטנים.
התכנית מקפלת בתוכה שורה ארוכה של יתרונות והיא עשויה לפתור כמה מן הבעיות הקריטיות עימן מתמודדת המדינה:
עקרונות התכנית
- ייצוב, הרחבה וצמיחה דמוגרפית של ההתיישבות הכפרית – חיזוק והרחבת הקהילה הכפרית, הסדרת הבנייה בהתיישבות הן לדור המשך ולבני ההתיישבות והן לאוכלוסייה חיצונית.
- חיזוק ופיתוח החקלאות כמערכת ייצור המזון המקומית – להבטחת ביטחון המזון של אזרחי ישראל ואי תלות בגורמים זרים:
- הבטחת אמצעי הייצור
- חיסול פערי התיווך בתכנית משולבת רחבת היקף, לחיזוק החקלאים ולרווחת הצרכנים.
- עידוד העיבוד, הגנה על הייצור המקומי, קידום ועידוד חקלאות מתקדמת ובת-קיימא, עידוד הייצוא, טיפוח ועידוד שימושים נלווים ומיזמים לעיבוד תוצרת חקלאית, עידוד וקידום מחקר ופיתוח חקלאי; עידוד וקידום מיזמים ביוטכנולוגים, מיזמי אנרגיות חלופיות ושימושים דואליים בקרקע.
- מניעת מעורבותם של תאגידים בייצור החקלאי לחיזוק החקלאות ולהקטנת הריכוזיות בשוק המזון.
- פיתוח כלכלי של המרחב הכפרי תוך שמירה על השטחים הפתוחים ואופיו הייחודי – גיוון הבסיס הכלכלי והתעסוקתי של הישובים במרחב הכפרי – טיפוח תעשיה חקלאית זעירה במשקים החקלאיים להרחבת מעגל יצרני המזון הקטנים, עידוד וקידום פרויקטים של חקלאות חדשה ועתירת ידע, קידום כלכלה כפרית ותיירות חקלאית על פי פורמט שמקובל באיחוד האירופי ובמדינות ה- OECD.
- הסדרה ורישום – הסדרת מקרקעי ההתיישבות החקלאית, עיגון הזכויות, היוון, רישום שטחי הנחלות וחתימת חוזי חכירה על פי עקרונות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1.
- שימוש בחקלאות למטרות חברתיות – הקמת מנגנון ממשלתי לשימוש בעודפי תוצרת חקלאית להבטחת סל המזון של משפחות נזקקות, לסיוע בבעיית העוני, לחלוקה במוסדות צדקה ובמוסדות חינוך.
- חיזוק יישובי קו העימות – התכנית כוללת הוראות לטיפול בישובים במצוקה, ישובים שננטשו או כאלה שמצויים בתת אכלוס או במשבר כלכלי וחברתי קשה.
- שמירה על דמותו הייחודית של הכפר הישראלי – התכנית כוללת הוראות שנועדו להבטחת האופי החקלאי-קהילתי הייחודי של הישובים הכפריים, ולייצוב הקהילה במרחב הכפרי.
ייתרונות התכנית
- פתרון משבר הדיור – התכנית מאפשרת שיווק 400,000 מגרשי מגורים במסלול תמחור ייחודי. כ- 300,000 מתוכם – הממוקמים בפריפריה, ישווקו במחירים נמוכים מאוד.
- העשרת תקציב המדינה בכ-270 מיליארד שקלים – התמורה תתקבל משיווק הקרקעות במרכז.
- הורדת מחירי המזון – התכנית תוריד את מחירי המזון מתוצרת חקלאית בכ-30% בממוצע. לגורם זה עשויה להיות השפעה משמעותית על סל המזון, אשר כ- 57% ממנו מורכב מתוצרת חקלאית.
- מהירות היישום –100,000 מגרשים ניתנים לשיווק בתוך מספר חודשים ויניבו למדינה כ-60 מיליארד ₪.
- פיתוח ללא הכבדה על תקציב המדינה – התכנית לא תכביד על תקציב המדינה – ההיפך – היא עשויה להכניס לקופת המדינה סכום של כ- 270 מיליארד שקלים;
- פיתוח כלכלי מסביבי וייחודי של המרחב הכפרי – תוך שמירה על אופיו וניצול הרוח היזמית הגבוהה שמאפיינת את ישראל.
- חיזוק הפריפריה – התכנית תחזק עיירות פיתוח וערי שדה בפריפריה באופן משמעותי.
- הורדת יוקר המחייה וסיוע להתמודדות עם בעיית העוני.
- קידום משמעותי של הרפורמה במקרקעי ישראל.
- ייעול משמעותי של הליכי התכנון והבנייה.
- שמירה על השטחים הפתוחים – הפיתוח המוצע הוא בתחומי תאי השטח של הישובים הקיימים.
- הפיתוח בתכנית הוא בעל אופי כפרי – אין פגיעה באזורי תעשייה בערים.
- התכנית תייצר תהליך מחולל צמיחה ברבדים שונים.
