תביעה קטנה היא אחד הכלים היעילים ביותר שיש לאזרחים כדי לקבל סעד כספי או אחר המגיע להם מחברות גדולות, מרשויות מקומיות או מגופים ממלכתיים. בתי המשפט לתביעות קטנות זוכים לכן להצלחה גדולה. הפופולאריות שלהם מייצרת אמנם בעיית עומס, אולם הם מנגישים את מערכת השיפוט לאזרח הקטן ומאפשרים לו לפנות לבית המשפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין. על אף העומס, ההליך בהם יעיל, מהיר ולא יקר.
משום כך, לכאורה, נכון היה לשאוף להרחיב את השימוש בהם. תחת זאת, מפתיע לגלות כי ההצלחה, והעומס שבא עימה – הובילה דווקא ליוזמות לביטולו של בית המשפט לתביעות קטנות ולהצעה להעברת הטיפול בתיקים אלה לעורכי דין, או לרפורמות אחרות. הסמכת עורכי דין חיצוניים למערכת המשפט היא במובנים רבים הפרטה של מערכת השיפוט. היא עלולה לפגוע בעצמאות מערכת השיפוט ולכן היא אינה רצויה. תחת זאת ראוי היה למצוא דרכים דווקא לחזק מוסד ייחודי זה.
סוגיה זו מן הסתם דורשת עיון עמוק ותכנית סדורה אשר לא כאן המקום להרחיב בה. יחד עם זאת, ומתוך שאיפה להרחבת השימוש בערכאה זו, ראינו לנכון להעלות כמה נושאים ובעיות העולות בדין הקיים ואשר משפיעות על תפקודו של מוסד זה במסגרת הנוהגת. הדיון הקצר המובא כאן בעניין זה מתמקד בשלושה נושאים עיקריים:
- הערעור בבית המשפט לתביעות קטנות וסוגיות העולות בעניינו;
- שאלת הייצוג והשוויון בין המתדיינים;
- הסמכות וסוג התביעה הנדון בבית המשפט לתביעות קטנות.
