מאמנים , מועדוני ספורט ומכוני הכושר, והמועסקים בהם, חבים בשורה של חובות משפטיות, שנגזרות מחקיקה, מהלכה פסוקה ומהנחיות מינהליות של הרשויות. להלן כמה דוגמאות:
- בראש ובראשונה חייבים מאמנים בשמירת בטיחותם ושלומם של המתאמנים שלהם – אלה שחברים באותו מועדון ספורט; אלה שמבקרים במכון הכושר וגם אלה שמקבלים מהם תכנית אימון ומבצעים אותה בבית.
- למאמנים חובה "טבעית" נוספת – הם מחויבים גם בתכנון וניהול תכנית אימון מקצועית שמתאימה לרמתם ולמצבם הגופני של המתאמנים שלהם – הכללי, והספציפי במועד האימון.
- על מאמנים חלות גם חובות כלליות שאינן קשורות בהכרח לספורט, למשל חובת דיווח לרשויות במקרה שיש לאדם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו.
- חובות אחרות נשענות על הסטנדרטים ואמות המידה המקובלות על ידי ארגונים מקצועיים רלוונטיים בארצות הברית למשל, מפרסם האיגוד הלאומי לספורט ולחינוך גופני סט של סטנדרטים המקובלים על ידי ארגוני ואיגודי ספורט ברחבי המדינה – חלקן חובות משפטיות וחלקן חובות אתיות.
חובות משפטיות מקובלות המוטלות על מאמנים:
- ניהול אימונים, משחקים ותחרויות ספורט בסביבה בטוחה.
- ידע מקצועי הולם באותו נושא בו עוסק המאמן ושימוש בשיטות הדרכה הולמות. במשפט הישראלי מעוגנת חובה זו בתקנות ספציפיות שתוקנו בעניין זה ואינן מאפשרות לאמן או להדריך ללא תעודת הסמכה מתאימה.
- שימוש בציוד ראוי, בטוח לשימוש ובטיחותי. במידה ומדובר במועדון ספורט שמספק ציוד – החובה חלה על המועדון כבעל הציוד. במקרה כזה נדרש פיקוח של מדריך או מאמן, ובהעדרם – נעילת חדר הציוד ומניעת האפשרות להתאמן ללא פיקוח. במידה ומדובר בציוד אישי של הספורטאי – חובתו של המאמן לוודא שהספורטאי משתמש בציוד תקין ובטיחות שאם לא כן השתתפותו באימון כרוכה בסיכון.
- תכנון אימון הולם הן לטווח הארוך והן לטווח קצר. החובה לתכנן ולוודא שהספורטאי פועל על פי התכנית היא דרישה מקצועית שקשורה להתפתחותו של הספורטאי, אך יש לה גם היבט בטיחותי.
- התאמת רמת הפעילות של האימון, המשחק או התחרות לרמתו של הספורטאי מבחינת היקף הפעילות ורמתה, ניסיונו של הספורטאי ויכולתו הפיזית והמקצועית. בתוך כך יש לתת משקל לגילו של הספורטאי, בגרותו, סביבת האימון וסיכונים לפציעות.
- פיקוח הולם על פעילותו של הספורטאי. החובה לפקח פירושה גם נוכחות פיסית, פיקוח או מעקב מרחוק באמצעות קשר עם הספורטאי בהתאם לנסיבות. מתן הנחיות מתאימות דרוש בעיקר מן ההיבט הבטיחותי.
- מתן אזהרות והתראות להורים ולספורטאים לגבי הסיכונים האינהרנטיים הטבועים באותו ענף ספורט. האזהרות חייבות להיות מפורטות, בהירות, ברורות או מודגשות. לצורך זה מקובל לעשות שימוש גם במסמכים כתובים למשל במסגרת טופס הרשמה מפורט המועבר להורים בעת הרישום למועדון וכתבי ויתור עליהם נדרשים לחתום הספורטאים לפני כל אירוע הכרוך בסיכון (במקרה של קטינים גם ההורים)
- רגישות לבריאותו של הספורטאי המצוי בטיפולו של המאמן או המדריך – למצבו הגופני הכללי והספציפי במועד האימון.
- אספקה של טיפול חירום הולם.
- במקרה של צעירים, פיקוח ודיווח על חשש לשימוש באלכוהול או סמים, התעללות או הזנחה במשפחה, או התעללות חברתית.
חובות אתיות כלליות
במדינות מסוימות בארצות הברית אומצו גם כללים שמטילים חובות אתיות :
- החובה אתית הכללית היא "החובה לעשיית הדבר הנכון בנסיבות העניין", למשל איסור הפלייה; איסור הטרדה ואיסור הטרדה מינית. איסורים אלה מהווים גם עבירה על החוק, אולם הם גם ציפיותיה האתיות של החברה בה אנו חיים. מתאמנים תחת חסותו של מאמן זכאים לבטיחות ולביטחון גם במישור הפיזי וגם במישור הרגשי.
- מניעת הטרדה ו/או הפלייה של ספורטאי על ידי המאמנים או צוות האימון, או מצד ספורטאי אחר. החובה לפקח ולוודא שהטרדה כזו אינה באה מצד ספורטאי חלה על המאמנים.
- דיווח על חשש להתעללות או פגיעה מינית בילדים לרשויות המתאימות;
- החובה לכבד ולהגן על חיסיון הנתונים האישיים של הספורטאי, לרבות על המידע המצוי בידי המאמנים בדבר נתונים והישגים מקצועיים של הספורטאי.
